יחסי עבודה במערך המוסדי
דרגים מוסדיים ביחסי עבודה
l
דרג קבוצת
העבודה - במקום העבודה, שבו נקבעים ההסדרים
לקבלת עובדים, קביעת שכרם ותנאי עבודתם, הדרכתם, הצבתם בתפקידים תעסוקתיים השונים
וכדומה. (קבוצת
עובדים מבודלת בתוך הארגון)
l
דרג ארגון
העבודה -
שבו מתממשים הסכמי העבודה בנושאי שכר, קידום עובדים, טיפול בבעיות משמעת ותלונות
עובדים, ומימוש יתר סעיפי הסכמי העבודה.
l
דרג שוק העבודה
- שבו מתרחשים תהליכים מרכזיים הנוגעים ליחסי עבודה כגון: ניידות עובדים, קשר בין
שכר לתפוקה, אבטלה וכדומה. כמו כן בדרג זה מתבצע המפגש בנושאי משא ומתן קיבוצי בין
נציגי העובדים למעסיקים. (סקטור שלם: האחיות/הרופאים...)
l
דרג המשק הלאומי - נקבעת בו
מדיניות השכר, תוספות יוקר וכדומה. (עובדי קבלן)
גישות ביחסי עבודה
l
הגישה היחידאית – אין ניגוד
אינטרסים אמיתי בין בעלי ההון והמנהלים לבין העובדים. מקום העבודה הוא מכלול שלם,
מטרות משותפות לעובדים ולמעסיקים, התערבות חיצונית מיותרת. סכסוכי עבודה משקפים גורמים אישיים
ומקומיים.
l
הגישה הסכסוך
(הקונפליקט) - יחסי עבודה נגזרים מן המבנה החברתי הכולל של
המדינה המודרנית, ריבוי אינטרסים וניגוד אינטרסים חברתיים שמאפיינים את
החברה המודרנית.
l
גישת המערכות - מערכת העומדת
בזכות עצמה ופועלת על פי כללי משחק המיוחדים לה, מערכת המקיימת
יחסי גומלין עם מערכות אחרות, אופייה
של מערכת היחסים נקבע על ידי המשקל של כל קבוצה במערכת היחסים
l
הגישה המדינית – שיתוף פעולה
עם איגודים מקצועיים ובריתות בין ארגונים המבטיחים יציבות של מערכת יחסי העבודה.
איגוד מקצועי - התאגדות וולנטרית של שכירים , שמטרתם לשפר את
תנאי עבודתם ולהגן על האינטרסים שלהם כשכירים.
תפקידי איגוד מקצועי
1. מול המעסיקים - ייצוג האינטרסים של חברי האיגוד
השכירים כלפי המעסיקים
2. מול מוסדות השלטון - ייצוג האינטרסים של חברי האיגוד כלפי
הממשל, כלומר פעילות פוליטית מול הרשות המחוקקת והמבצעת
3. פעילות פנימית - סיפוק צרכי חברי האיגוד באמצעות יצירת
מקומות
עבודה, רווחה, הטבות, חופשות..
תפקיד מעסיק - מתן ייעוץ לחברי האיגוד בתחום יחסי עבודה , התוויית
מדיניות לקראת משא ומתן קיבוצי, ניהול משא ומתן קיבוצי.
תפקיד מחוקק – לחוקק חוקים מגנים ומסדירים כללים ביחסי עבודה, הצעות
חוק פרטיות מיוצגות ע"י חבר כנסת.
סוגי חוזים - הסכם קיבוצי מיוחד – למפעל או מעביד מסוים , הסכם קיבוצי כללי – לכל המדינה או לענף..
משא ומתן קיבוצי - שיטה לגיבוש הסכם עבודה כאשר שני הצדדים
מעוניינים בשיתוף פעולה למרות ניגוד האינטרסים ביניהם.
המשא ומתן הנו תהליך הכולל שלושה היבטים- כלכלי, פוליטי, ניהולי.
שלבי התפתחות המשא ומתן הקיבוצי-
l
שלב
"שיווין הכוח" - קביעת תנאי השכר, מעבר מחוזה אישי לקיבוצי.
l
שלב
"הסכמיות הנשלטים" - משא
ומתן קיבוצי בין הצדדים הדומה לחקיקה. התקנת הסדרים ליישוב סכסוכים.
l
שלב "שיתוף
עובדים בניהול" - מוקמים מנגנוני קבע לשם היועצות, קבלת החלטות
משותפות
מבנה המשא ומתן הקיבוצי- ברמה הארצית, ברמה הענפית, ברמת המפעל או מקום
העבודה
נושאים הנידונים במשא ומתן - שכר העבודה ומרכיביו, תעסוקה וביטחון תעסוקתי,
בטיחות ואיכות חיים בעבודה
שביתה- פעולה מאורגנת הננקטת על ידי העובדים למימוש
תביעותיהם מהמעביד ושיש בה הפחתה של כמות העבודה או סטייה מההתנהגות היומיומית של
העובדים.
מדדים לתיאור שביתה – שכיחות, היקף ומשך השביתה.
משפט העבודה ומקורותיו - אמנות עבודה בינלאומיות, חקיקה, הסכמים והסדרים
קיבוציים, תיקונים של ארגוני עובדים ומעבידים, חוזה עבודה אישיים, נהגים ומנהגים,
פסיקה.
בוררות וסוגיה - בוררות מרצון, בוררות על ידי המוסד לבוררות
מוסכמת (שמוצמד לבית הדין לעבודה), בוררות של זבל"א, בוררות חובה, בוררות של
ה"הצעה אחרונה" (ההזדמנות האחרונה לבוררות לפני שבית הדין מכריע)
מודלים של העסקה במגזר הציבורי - מודל ה"שירות הציבורי" ומודל
"העסקה ציבורית".
מערכת השכר הציבורית מאופיינת
באפקט הדומינו
שבא לידי ביטוי בשלושה מעגלים עיקריים: מעגל המושפע מהמהנדסים, מעגל המושפע
מהרופאים, מעגל מושפעי הגוש המשפטי.
מבנה מערכת השכר – תוספת שכר, תוספת שכר במערכת, תוספת שכר במגזר
הציבורי, תוספת שכר במגזר
הפרטי.
ציבורי – פעמיים בשנה, ביוני ודצמבר, ניתנות
תוספות שכר אוטומטיות המתעדכנות בהתאם ליוקר המחייה ומדד המחירים לצרכן, כפי שנקבע
בהסכם הקיבוצי.
פרטי – בגלל האפקט המתגלגל הרבה ענפים בסקטור
הפרטי אימצו את ההצמדה להסכמים הקיבוציים ולכן גם הם מעניקים תוספת קבועה פעמיים
בשנה. הרעיון שלא תהיה שחיקה של השכר כשנגיע למועד חידוש ההסכם הקיבוצי.
** הבדל מהותי בין הסקטורים - הסקטור הציבורי לא יכול לא לספק שירות לאזרחים
מסויימים, לעומת הסקטור העסקי יכול להחליט לוותר על חלק מהלקוחות הפוטנציאליים
שלו.
** אם יש הבדלים בין הסקטורים אז איך הם מעתיקים
האחד מהשני? תשובה – מפני שיש אופי יחסי
עבודה זהה במשולש הקודקודים - (עובדים+איגודים מקצועיים , מעסיקים, ממשלה).
מערכת יחסי העבודה בסקטור העסקי - אי וודאות, אפליה ביחסי עבודה, היקפי תחלופה
גבוהים, היקף המועסקים קטן ביחס לציבורי, עליה בהיקפי ההתאגדות.
מישפוט של מערכת יחסי העבודה –הכפפת מערכת יחסי העבודה והסנקציות המופעלות
במסגרתם לעולם המשפט. המדינה מתערבת כדי להגן על האינטרסים של העובדים.
צווי הרחבה - צו המרחיב את הוראותיו של הסכם קיבוצי כללי על
עובדים נוספים , מאפשר למדינה להתערב ביחסי העבודה במשק. באחריות שר התמ"ת.
הסכם קיבוצי - החלק הנורמטיבי - מסדיר את הזכויות והחובות
במסגרת יחסי
עובד מעביד , החלק
החוזי – מסדיר את היחסים בין הצדדים החתומים להסכם (ארגון העובדים והמעביד או
ארגון המעבידים)., זכויות וחובות של הצדדים להסכם כמו: האיסור לשבות כל עוד ההסכם
קיים. סוגי הסכמים - מיוחד לארגון
מסוים, כללי לכל המדינה או לענף.
חוזה אישי – חוזה עבודה לתקופה קצובה, חוזה עבודה לתקופה
בלתי קצובה, חוזה עבודה למשימה מוגדרת.
חוזה עבודה לסוגיו – מעמד
העובד, בסיס התשלום, תנאי עבודה
מרכיבי סכסוך עבודה - גלוי , נוגע לענייני עבודה,
תנאי עבודה ושכר.
סוגי סכסוך עבודה – יחיד (ארגון) / קיבוצי
(סקטור או מדינה) , כלכלי
(מימוש זכות שניתנה לי) / משפטי (יצירת זכויות חדשות)
שינויים במערכת יחסי העבודה - השינויים המתקיימים בסביבת מערכת יחסי העבודה
מחלישה את מעמדם וכוחם של ארגוני העובדים ובנוסף מביאה לפגיעה במעמד יחסי העבודה
הקיבוציים. השינויים הם : גלובליזציה, העידן הפוסט תעשייתי, ארגון תלתן (מורכב
משני מעגלים מרכזיים : מעגל הליבה ומעגל הגמישות), עובדים זרים-מהגרי עבודה,
השתלבות נשים בשוק התעסוקה-המגזר החרדי והערבי, עולים חדשים, עבודה חלקית/מהבית,
עובדי קבלן ומיקור חוץ.
